בוא איתי
ראינו כאן, בפעם הראשונה, פטה מורגנה... מדרום.... כמו משטח
של מים... כולנו האמנו שהוא נווה מדבר מנצנץ... מעולם לא ידענו איזה כוח מופלא היא
מסוגלת להפעיל... כה חזק היה הרושם של מציאות, שהפיכחון לא הגיע אלא הרבה יותר
מאוחר.
אשליות הן תוצאה של פרשנות המוח למה שהעין רואה. רק
כאשר או מזהים את מה שאנו רואים כאשליה, אנו יכולים להכניס אי אלו תיקונים מנטליים
למראה.
כשגלי אור נעים דרך חומר אחד לאחר הם נכפפים, או סוטים
ממסלולם הישר, במידה התלויה בהפרשי הדחיסות שבין שני החומרים. תחת תנאי השתברות
מסוימים, אובייקט מרוחק נראה מותק ממיקומו האמיתי. ניתן לראות אובייקטים המרוחקים
מאות קילומטרים, ואף כאלה הממוקמים מעבר לקו האופק.
הדימוי הוא לעתים מאד מפורט, אך במבט קפדני הוא ייראה מעוות, הפוך, או מתנודד.
למרות שהמח עלול לפרש לא נכון את הדימוי הנמסר לו מן
העין, המיראז' איננו תוצר הדמיון.
בשלהי שנות החמישים המיראז' הפך שם נרדף למטוס קרב
מתוצרת דסו. כחברה פרטית הלהוטה לקדם את מוצריה, דסו הזמינה את צוות חיל האוויר
הישראלי לבקר במפעליה ולהטיס את הדגם החדש. ב1959 ישראל ביצעה את ההזמנה הראשונה
של המיראז'.
אנו עסוקים בליצור מדבר שאחר כך נוכל לקרוא לו
"שלום"
ב21 בפברואר 1973, סופת חול עזה התרוממה מעל צפון מדבר סיני. הסופה פרצה לפתע, ונעה כחומה, שאורכה מספר קילומטרים וגובהה אלפי מטרים. בדרכה היא נתקלה במטוס לובי. טיסה מסחרית LN114 הייתה בדרכה לקהיר כשהוכתה באבק המעוור.
הצוות נאלץ לעבור לטייס אוטומטי, כיון שבסופה המשתוללת לא
ניתן היה להבחין בפרטים הגיאוגרפיים המשמשים כציוני דרך. זמן קצר לאחר מכן, גילה
הטייס שחלה טעות בניווט בגלל תפקוד מצפן לקוי. הטייס שידר למגדל הפיקוח בקהיר בקשת
עזרה דחופה. פקחי הטיסה המצריים מסרו לו את הנתונים הדרושים לתיקון מסלול הטיסה
והזהירו אותו שנראה כי המטוס סטה אל מעל חצי האי סיני, שבאותו זמן היה תחת שליטה
ישראלית. הטייס מיהר לתקן את מסלולו וLN 114
הייתה כבר בדרכה חזרה לקהיר כשהצוות הבחין בשני מטוסים צבאיים מתקרבים. הם נשמו
לרווחה בחושבם שאלו הם מטוסי קרב מצריים, שנשלחו ללוותם לשדה התעופה בבטחה. אולם,
לא זה היה המקרה. שני המטוסים היו למעשה מטוסי תקיפה ישראלים, ולפני שהטייס של LN114 הספיק לזהות את המגן דויד שעל כנפיהם, השניים שחררו שלושה מטחי
אש לעבר הבואינג 727.
ב21 בפברואר 1973, ענן אבק שני נראה מעל המדבר, ענן כה
גדול וסמיך- שכיסה את השמים.
מתוך
דו"ח של ארץ נגועה
פעילות החושפת ומגרדת את פני השטח, מגדילה את כמות האבק
העולה אל האויר. אבק פורח יכול לחנוק ענני גשם; לחלקיקי אבק יכולת ספיגה מועטה ולכן,
יותר אבק בעננים משמעו פחות ירידת גשמים. מה שמעצים את תנאי הבצורת ומאיץ את תהליך
המדבור של הנוף. אם כך, פיתוח מייצר
אבק ואבק מוליד אבק.
ייעור, הוא אחת השיטות המשמשות לשיקום חבלי ארץ הנגועים
כבר בבליה ומידבור. המין הרווח לייעור בישראל הוא אורן ירושלים, שבמקורו גדל
באוכלוסיות מבודדות באזורי אקלים, קרקעות ומסלע מסוימים. תפוצה מוגבלת זו נובעת
מאסטרטגית התנהגות קיומית האופיינית לזנים חלוציים:
היאחזות מהירה בקרקע אחרי פורענות, אך יכולת תחרותית
נמוכה.
במין זה נעשה שימוש נרחב בתוואי נוף ותנאי גידול השונים
מאזורי תפוצתו הטבעית, ותכופות בשילוב עם אוכלוסיות זרות.
המאפיינים העיקריים של מין זה הם הגידול המהיר והשרידות
הגבוהה תחת תנאים קשים. החסרונות הינם: תוחלת החיים הקצרה יחסית, עמידות נמוכה
בפני טפילים מסוימים ודליקות גבוהה.